אור שלא יכבה לעולם: פרידה מאדם שהיה כל כולו נתינה

"צילום פנורמי (16:9) המנציח את דמותו של אור, עוזר ההפקה המנוח של להקת 'יהונתן דורון והאיינשטיינים', במראהו האותנטי כצלם מוכשר ואדם של נתינה. אור ניצב במרכז הפריים, מעבר למכשירי המצלמה והקלטת הוידאו, המייצגים את המצלמות והאורות עליהם כתב יהונתן דורון בפוסט. הוא לובש חליפת הגנה מלאה בצבע כחול ושחור ('LUPLAND'), ומביט בחיוך חם, צנוע ומלא אור לכיוון המצלמה. ברקע, מעבר לקיר הישן עם התמונות מהפוסט, נראה ה'גיטר לופט' התל אביבי המקורי, מקום המפגש הראשון שלהם, המשתלב עם נוף פתוח ועצום של מרחבי קרח ושלג המזכירים את ה'אלמא' בזכרון יעקב, עם הילת אור זהובה וחמה המקיפה את האופק. התמונה כולה משדרת תחושת זמן שעצר מלכת, קפוא בזיכרון, המשלב בין זיכרון אישי לאהבה למוזיקה, ומנציחה את האור המיוחד שלו, שלא יכבה לעולם."

"אור שלא יכבה לעולם: פרידה מאדם שהיה כל כולו נתינה" 🕯️

יש אנשים שמופיעים בחייך משום מקום, ללא הזמנה, והופכים להיות בדיוק האור שהיית צריך. אור נכנס לחיי מאחורי הקלעים של הופעה בתל אביב, עם "אנרגיה של דבש" וחיוך צנוע, ומאותו רגע הפך לחלק בלתי נפרד מהמסע שלי ושל הלהקה.

הוא היה שם בכל צומת – דואג לתווים, לצילומים, לאוכל ולאנרגיה של כולנו, תמיד באהבת חינם ובצניעות נדירה. השבוע, כשהלב שלו נדם בפתאומיות במהלך הופעה, הלב של כולנו נשבר.

פוסט פרידה מאדם ששמו היה הדבר הכי מדויק בו – אור גדול שזכינו לקבל לסיבוב קצר, ואור שלא יכבה בנו לעולם.