אהבתיהם: על חצילים מטוגנים, לוחמי אש ושיעור לחיים בבסיס נבטים

"יותר מזה אנחנו לא צריכים…" 🚒🔥
בין ריח החצילים המטוגנים והמטבוחה של יום שישי, לבין פס קול של שלמה ארצי שמתנגן ברקע על מסלולי הטיסה בנבטים – שם, בתחנת כיבוי האש המדברית, למדתי מהי מנהיגות ומהי חברות אמת.
יהונתן דורון בטור נוסטלגי וחשוף על הימים כלוחם אש צעיר, על החבורה שהגיעה מכל קצוות הדרום והפכה למשפחה, ועל אריק ז"ל, שחיוכו המבוייש נדם לפני עשרים שנה ועדיין חסר כל כך.
זהו סיפור על תקופה שלא תחזור, על האנשים שעיצבו את מי שאני היום, ועל הידיעה המנחמת שגם היום, בדרכי שלי, אני עדיין עוסק בכיבוי שריפות – רק כאלו שבוערות בלב.
הנס שלא חזר: ג'ון לנון, אבא והרדיו של פעם

"אני לא יכול בן, זה היה ברדיו". יהונתן דורון חוזר לרגע קטן במכונית של אבא ומגלה למה שום דיסקמן לא הצליח לשחזר את הקסם של ג'ון לנון ביום ההוא.
מגיע לו הר: על מתי כספי, סבתא חוה והניגון שלא נגמר

"סבתא חוה הייתה זו שבחנה את מתי כספי הילד". יהונתן דורון על פס הקול של חייו – מ"ברית עולם" ועד "בובה מתי", ועל הצורך לתת כבוד לאמנים הגדולים שלנו עוד בחייהם.
למה חוסר אחריות הוא דווקא לא לסמוך עליהם?

אילו היית ילד – מזמן היית מצטרף אליהם". יהונתן דורון בסיפור נוסטלגי מימיו הראשונים כמחנך, על הגבול הדק שבין דאגה לשליטה ועל האומץ לצעוד על המעקה יחד עם התלמידים.