בוא הביתה, איש ציפור: על האב ה"בורח" מאבהותו אל העתיד

גבר ואישה בשנות השלושים לחייהם יושבים על שמיכת פיקניק בפארק ירוק בזמן השקיעה, מביטים יחד בציפורים בשמיים. לצדם סלסלת קש עם בגט ויין. התמונה מסמלת נוכחות, קירבה זוגית ובחירה בזמן איכות משפחתי

נועם נכנס לקליניקה בטוח שהוא "מבזבז את הזמן", בזמן שהוא בונה אימפריה כלכלית עבור משפחתו. אבל בשיחה כנה אחת, הוא גילה שבעודו בונה חומות של ממון לעתיד, הוא מאבד את ההווה עם ילדיו. יהונתן דורון בסיפור על המרדף אחרי ה"מיליארד" בבנק, על המורשת השגויה של "הכסף עלי והחינוך עליה", ועל התובנה שההון האמיתי שלנו אינו נמדד בנכסים, אלא בשעות שבהן אנחנו פשוט נוכחים.

קריאה לאמונה: מה שהילדים שלנו באמת מבקשים כשהם קוראים ל"הצלה"

ילדה בת 10 בחולצת חאקי של הצופים אוכלת ארוחת בוקר בשטח במחנה קיץ בזריחה. היא מביטה קדימה במבט גאה בזמן הניצחון האישי שלה אחרי הלילה הראשון מחוץ לבית. על שרווליה רקומים סמלים רבים, המייצגים את האומץ והעצמאות שרכשה בטיול, כפי שמתואר בפוסט של יהונתן דורון."

מישל מה בל, הבכורה בת ה-10, עלתה על האוטובוס לטיול השנתי הראשון עם לינה בשטח. יהונתן דורון ידע שהלילה יביא איתו בכי וקריאות ל"הצלה", אבל הוא בחר להישאר בחנייה. פוסט על הרגע שבו הורים מתבלבלים בין פתרון לבין נוכחות, ולמה המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו היא האמונה בכוחות שלהם – גם כשהגרון בוער מגעגוע.