"כל העולם כולו גשר (מיתר) צר מאוד" 🎸
מה הקשר בין מיתרי הקול הצרודים של ברוס ספרינגסטין, לבין הסמטאות בהן סבא שלי הסתתר בפראג של מלחמת העולם השנייה?
יהונתן דורון בטור מרגש שנולד מאכזבה על הופעה שבוטלה, והפך להתבוננות עמוקה על מה שאנחנו באמת מחפשים כבני אדם: אהבה, שפיות ויחד.
בתוך היופי המהפנט של פראג, בין צחוק של ילד על בימבה לזוג קשישים על גדות הנהר, מסתתרת הבשורה האמיתית של הרוקנ'רול – היכולת למצוא את עצמנו בתוך המילים של האחר, ולחגוג את האוצר האלוהי שקיבלנו: אהבת חינם ללא כרטיס.
"אור שלא יכבה לעולם: פרידה מאדם שהיה כל כולו נתינה" 🕯️
יש אנשים שמופיעים בחייך משום מקום, ללא הזמנה, והופכים להיות בדיוק האור שהיית צריך. אור נכנס לחיי מאחורי הקלעים של הופעה בתל אביב, עם "אנרגיה של דבש" וחיוך צנוע, ומאותו רגע הפך לחלק בלתי נפרד מהמסע שלי ושל הלהקה.
הוא היה שם בכל צומת – דואג לתווים, לצילומים, לאוכל ולאנרגיה של כולנו, תמיד באהבת חינם ובצניעות נדירה. השבוע, כשהלב שלו נדם בפתאומיות במהלך הופעה, הלב של כולנו נשבר.
פוסט פרידה מאדם ששמו היה הדבר הכי מדויק בו – אור גדול שזכינו לקבל לסיבוב קצר, ואור שלא יכבה בנו לעולם.
"אני לא יכול בן, זה היה ברדיו". יהונתן דורון חוזר לרגע קטן במכונית של אבא ומגלה למה שום דיסקמן לא הצליח לשחזר את הקסם של ג'ון לנון ביום ההוא.
"יונתן, איך אתה לא כועס עלי?". יהונתן דורון נפרד מטימו, פרח בר של החיים שהלך לעולמו, ומשאיר לב שבור ומבט מאמין אחד שמלווה אותו עד השמיים.
סיפור על חברות אמיצה שנולדה משקית פופקורן וסרט בנהריה של שנות התשעים. יהונתן דורון במכתב פרידה חשוף לסבו, ממייסדי קיבוץ מצובה ואיש פלמ"ח, שהיה לו למשפחה אמיתית. מסע בין נסיעות בכבישי הגליל, שאלות על אלוהים, ועד לרגעים האחרונים בבית החולים שבהם המוזיקה החליפה את המילים. מונולוג מרגש על סבא אצילי, על נכד 'עוף מוזר' ועל הקשר ששום מוות לא יכול לו.
