כוכבאים במרפסת: על חלליות ורודות ומהפכת החינוך שמעבר לעננים

"איור פנטסטי בפורמט פנורמי (16:9) המציג מפגש לילי סוריאליסטי במרפסת תל אביבית המשקיפה על קו הרקיע המואר של העיר. במרכז המרפסת ניצבת חללית עגולה בצבע ורוד פסטל בוהק, עם חלונות עגולים המפיצים אור זהוב וסגול. בצד שמאל, ויק - דמות אישה מכוכב אחר עם שיער סגול קצר וחיוך רחב - יושבת בנחת על כיסא עץ ושותה ספל אספרסו קטן. לצידה על שולחן עץ מונח בקבוק שמן זית 'כתית מעולה'. בצד ימין, יהונתן יושב על ספת המרפסת במבט המום ומופתע. חתול מפוספס נח על הרצפה בין השניים. האווירה קסומה ומוארת בשילוב של תאורה עירונית לילית ואורות חלל צבעוניים, הממחישים את המעבר בין מציאות לדמיון."

"חינוך אינו תפוח אדמה לוהט שזורקים מאחד לשני כדי לא להישרף." 🛸🥔

מה קורה כשמחנכת מכוכב אחר נוחתת לכם במרפסת באמצע הלילה, מבקשת אספרסו בלי סוכר ומתדלקת את החללית שלה בשמן זית של רמי לוי? יהונתן דורון בטור סוריאליסטי, מצחיק ונוקב על המפגש הדמיוני עם ויק, ה"כוכבאית" מכוכב פסטל.

סיפור על המלחמה המתישה והביקורת האינסופית בין הורים למורים, על המשל של המלך ג'ים שמנסה להפסיק את הכאב, ועל המושג המהפכני שצריך להחליף את המילה 'חינוך' – כוכבאות. טור חובה לכל מי שרוצה להפסיק להעביר אשמה ולהתחיל לגלות את הגלקסיה המרהיבה שנמצאת בתוך כל ילד וילדה.

מתי בפעם האחרונה הפסקתם לחנך והתחלתם להיות כוכבאים?