"שמרי על עצמך מפני בני האדם."
מה עושה אבא שכותב שירים כשהוא מחכה לבת שלו ב-1:00 בלילה? הוא כותב שיר.
יהונתן דורון בטור נוקב המשלב בין החרדה האבהית המגולמת בשיר "טלפני טלפני" של שלמה ארצי, לבין הרגע בו הביט בבתו מישל מופיעה בבלט. טור על הדילמה הקיומית של כל הורה: האם לחזק את הרגישות והעדינות, או לגדל לוחמת שתדע להתמודד עם הנורא שיבוא? זהו סיפור על הפחד להרפות, על הצורך לתת להם לסלול את הגדרת זהותם, ועל ההבנה שבסופו של דבר, האמונה באור היא לא מותרות – היא חובה.
"יהונתן, זה הקליפ הכי מושקע שמצאת לנו?!"
כשהקרנתי לתלמידים שלי את שלמה ארצי, חלקם ראו רק איכות צילום נמוכה וקיר מתקלף. אבל תלמיד אחד בשם תום, ראה את מה שכולנו מחפשים – חמש וחצי דקות של אבא שפשוט נמצא שם עבור הבן שלו.
"תן לי חמש דקות כאלה עם אבא שלי, ואני בן אדם אחר," הוא אמר.
פוסט על היכולת להפסיק לחפש את הפירוטכניקה ולהתחיל להשקיע במה שבאמת חשוב: בלב, בנוכחות ובזמן שאנחנו נותנים לילדים שלנו.
זה התחיל בחיוג ממספר לא מזוהה. על הצג היה רשום רק: "ארצות הברית". "היי ג'ון דורון!", בקע קול צרוד ומוכר מהצד השני. "היי, מי זה?" שאלתי, חצי ער. "זה סליי." "שו סליי?!" "סילבסטר סטאלון." הלב שלי החסיר פעימה. "wt…", מלמלתי. "כן, האמת שמתרגש לדבר איתך גם," הוא המשיך. "תקשיב, אחי פרנק, אתה מכיר אותו נכון? […]
"זה עלינו, הילדים, לשבור את שרשרת הסבל". יהונתן דורון על הדמעות בקולנוע והריצה לגן – פוסט על ברוס ספרינגסטין, על כסף, ועל מה שבאמת חשוב בהורות.
הסיפור המרגש על המתאגרף המקצועי שנטש את בתו למשך 9 שנים, ועל השיחה המפתיעה משער D בנתב"ג ששינתה את חייו. קרב על אבהות, סליחה ובחירה מחדש. קראו את סיפורו של נתן
נועם נכנס לקליניקה בטוח שהוא "מבזבז את הזמן", בזמן שהוא בונה אימפריה כלכלית עבור משפחתו. אבל בשיחה כנה אחת, הוא גילה שבעודו בונה חומות של ממון לעתיד, הוא מאבד את ההווה עם ילדיו. יהונתן דורון בסיפור על המרדף אחרי ה"מיליארד" בבנק, על המורשת השגויה של "הכסף עלי והחינוך עליה", ועל התובנה שההון האמיתי שלנו אינו נמדד בנכסים, אלא בשעות שבהן אנחנו פשוט נוכחים.
