כתיבה אישית על הורות, חינוך, התבגרות והדברים שבאמת חשובים בגידול ילדים.
יש אורות בחיים שמגיעים אליך כביכול משום מקום, ללא הזמנה מיוחדת, אבל האור הזה היה כל מה שהיית צריך. וככה פתאום אור הופיע בחיי, זו הייתה עת בה החלטתי להרים להקה שמנגנת רק אריק איינשטיין וזה צבר הצלחה גדולה בתחילת הדרך, כשאני למעשה נכנסי לנעליו של אריק הענק זצ"ל. מאחורי הקלעים של המופע הראשון של ״יהונתן דורון והאיינשטיינים״ בגיטר לופט תל אביב. לא ידעתי במי ובמה מדובר, ולמה הוא שם איתנו, אבל זה הרגיש פשוט טוב. אדם עם אנרגיה של דבש. טוב צרוף ומתוק.
הוא דאג לנו לכל דבר שהיינו זקוקים לו מאחורי הקלעים. הבנתי שהוא כבר מכיר את חברי הלהקה, אבל לי הוא היה בחור חדש שהגיע אל חיי. אחרי אותה הופעה, אור שלח לי במסנג׳ר תמונות שצילם מתוך ההופעה. נדהמתי מהצילומים שלו – הייתה לו עין ויד של אמן. כשצלצלתי להודות לו, הוא ענה בצניעות שאופיינית רק לו.
מסתבר שאור איבד את אביו בתאונת דרכים לפני כשנתיים. הוא גר עם אימו לא רחוק ממני, והאהבה שלו למוזיקה ולמוזיקאים הייתה הדלק שלו. הוא הפך לעוזר הפקה מהשורה הראשונה בהופעות של הגדולים ביותר – מוניקה סקס, יזהר אשדות, המג'יקל מיסטורי טור ועוד.
ואז הוא אמר לי: "אני רוצה להצטרף אליך למסע שלך". הוא לא ביקש תשלום, הוא רק רצה להיות חלק, לעזור, לתת. דבר כזה עוד לא פגשתי בתעשייה הזאת – עוצמה כזו של אהבת חינם. הוא הפך לחלק פעיל מההפקה שלנו, דואג לליין-אפ, לתווים, לאוכל, לחיבור הגיטרות ולאנרגיה של כולנו.
אני זוכר את היום הכיפי שעשינו בדרך להופעה באלמא בזכרון יעקב. דיברנו על החיים, על אבא שלו, על איך שהמוזיקה מחזיקה את שנינו. הוא היה בחור רגיש וצנוע, נוכחות של פיה טובה. הוא דאג לאימו במסירות, ביקש ממני תקליטים של אריק איינשטיין עבורה ושלח לי סרטון של הפטיפון מנגן כדי שאדע שהיא שמחה.
הוא רצה לבוא איתי לכל מקום, להרצאות ברחבי הארץ. אני, שכל כך רגיל להיות לבד עם הגיטרה, לא קראתי לו להצטרף להרצאות, ואני כל כך מצטער על כך היום.
שלשום, במהלך הופעה של יהלי סובול בזאפה הרצליה, אור חווה התקף לב ונפטר. קיבלתי את הבשורה הבוקר, רגע לפני שעליתי לבמה בסינמה סיטי. הלב שלי נשבר.
מה אנחנו כבר יודעים על החיים כאן, אור? רגע אנחנו פה, ורגע אנחנו איננו. אבל אני יודע דבר אחד: השם שלך היה השם המדויק ביותר שיכולת לקבל. היית אור גדול, מיוחד וכל כך נחוץ. תודה על מי שהיית בסיבוב הקצר הזה שלך על פני האדמה. לא ידעתי, כשהכרנו, עד כמה אני זקוק לך.
אור ויטקובסקי, תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים. יהי זכרך ברוך.
