כתיבה אישית על הורות, חינוך, התבגרות והדברים שבאמת חשובים בגידול ילדים.
יֶלֶד קַפּוּצ'וֹן אֵי-שָׁם עָמֹק בִּפְנִים בְּמַעֲמַקֵּי הַקַּפּוּצ'וֹן מִסְתַּתֵּר לו יֶלֶד קָטָן.
לִפְעָמִים לַגּוּף וְלַלֵּב יֵשׁ רְצוֹנוֹת נִפְרָדִים. הַגּוּף מִהֵר לוֹ וְהָפַךְ לְגֶבֶר, וְהַלֵּב, הַלֵּב לֹא בִּקֵּשׁ לְמַהֵר כְּלָל.
הַלֵּב בִּקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר עוֹד יֶלֶד, אַךְ הַגּוּף רָץ כָּל כָּךְ מַהֵר וְלֹא שָׁמַע אֶת זַעֲקוֹתָיו.
"מָה עוֹשִׂים?!" שָׁאֲלוּ אוֹתִי הַהוֹרִים שֶׁל יֶלֶד הַקַּפּוּצ'וֹן. "תְּשַׂחֲקוּ עִם הַיֶּלֶד. תִּשְׁתּוֹלְלוּ אִתּוֹ. אוּלַי הַיֶּלֶד שֶׁבָּכֶם יִתְעוֹרֵר לוֹ וְיִשְׁתּוֹבֵב גַּם הוּא.
בְּבוֹא הָעֵת יִתְחַבְּקוּ הַיֶּלֶד וְהַגֶּבֶר, יוֹרִידוּ מֵעֲלֵיהֶם יַחְדָּיו אֶת הַקַּפּוּצ'וֹן וַיָּרוּצוּ צוֹחֲקִים בִּשְׂדוֹת הָאוֹר."
השיר "ילד קפוצ'ון" הוא תזכורת לכך שגיל ההתבגרות הוא לעיתים קרובות תחפושת. מתחת לשכבות של הבגדים הרחבים, המבט המושפל והרצון להיראות בוגר ומרוחק, פועם לב שעדיין זקוק למשחק, לשובבות ולחיבור ראשוני.
