כתיבה אישית על הורות, חינוך, התבגרות והדברים שבאמת חשובים בגידול ילדים.
יְלָדִים לֹא יוֹדְעִים לִשְׁתּוֹת קָפֶה. גַּם אֵלֶּה שֶׁרָאִיתִי מְנַסִּים, נִרְתְּעוּ מִיָּד אַחֲרֵי לְגִימָה אַחַת מֵהַמְּרִירוּת הַשְּׁמוּרָה רַק לָנוּ, הַמְּבֻגָּרִים.
כְּשֶׁלְּיֶלֶד רַע בִּפְנִים, הוּא לֹא יַצִּיעַ שֶׁנֵּשֵׁב יַחַד לְשִׂיחָה עַל כּוֹס קָפֶה. הוּא יַגְבִּיר אֶת הַהִשְׁתּוֹלְלוּת וְאֶת הַשּׁוֹבְבוּת הַטְּמוּנָה בּוֹ, יַרְאֶה אֶת צְדָדֵי הַפֶּרֶא שֶׁבְּאִישִׁיּוּתוֹ, יִזְרַע גַּם הֶרֶס וְחֻרְבָּן וְיִזְרַע בְּלִבֵּנוּ פַּרְדֵסִים אֲפֵלִים שֶׁל פֵּרוֹת הֲדָרִים כֵּהִים שֶׁיַּעֲלוּ הֶבֶל שֶׁל תִּסְכּוּל וְיֵאוּשׁ גָּדוֹל.
אַךְ אִם נִזְכֹּר שֶׁיְלָדִים לֹא יוֹדְעִים לִשְׁתּוֹת קָפֶה וְנִתֵּן לַיְלָדִים שֶּׁאֲנַחְנוּ מָקוֹם בָּטוּחַ וּמוּגָן לִהְיוֹת בּוֹ, נוּכַל לְהַזְמִין אֶת הַיֶּלֶד, זֶה שֶׁלָּנוּ וְזֶה שֶׁבָּנוּ, לִשְׁתּוֹת יַחַד שׁוֹקוֹ וּלְדַבֵּר בְּלֵב פָתוּחַ, מַזְמִין וְקַשּׁוּב.
וְאִם נַבִּיט בּוֹ בְּעֵינַיִם חַפּוֹת מִשִּׁפּוּט וּמִצִִּּפִּיָּה מַרְעִילָה יִפָּתַח שַׁעַר גָּדוֹל וְרָחָב שֶׁל הֲבָנָה וְחִבּוּר אֱנוֹשִׁי. שַׁעַר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נוּכַל לִפְסֹעַ יַחַד לְגַן קָסוּם שֶׁיְּאַפְשֵׁר לָנוּ וּלְיַלְדֵּנוּ לִהְיוֹת מִי שֶׁאֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת.
גַּן בּוֹ הַקֶּסֶם גָּדוֹל מִכָּל לַחֲשֵׁי הַקֶּסֶם שֶׁל מְטַפֵּל כָּזֶה אוֹ אַחֵר וּמִכָּל גְּלוּלָה שֶׁבְּמִרְשַׁם הַפְּסִיכִיַּאטֶר.
לֹא פַּעַם אֲנִי נִדְהָם מֵהַנִפְלָאוֹת שֶׁמִּפְגָּס עַל כּוֹס שׁוֹקוֹ יָכוֹל לְחוֹלֵל.
