בלוג המסע שלי

תובנות וחוויות מהמסע של יהונתן דורון

על גג העולם

אתמול הייתי על אחד מגגות העולם – בימת TED העולמית.

לפי מה שמספרים,

אני האדם הראשון בעולם שעושה 2 הרצאות טד

במרווח של חודשים ספורים זו מזו.

התהליך להרצאה הזו היה מרתק, מלמד וגם מלחיץ מאוד.

פתאום, אחרי שאני רגיל במשך שנים לעשות הרצאה של שעה ורבע, פתאום אני צריך לצמצם ולדייק את עצמי לכמה דקות בלבד. הנה, כל העולם מקשיב, אז אני רוצה להגיד כמה שיותר, אבל אי אפשר – יש לי רק כמה דקות לתת את התרומה שלי לעולם על הבמה החשובה הזו.

זה היה עבורי תהליך גדילה מאוד מבורך וחשוב.

ופתאום אני יושב עם אנשים שנשאתי אליהם עיני ילד מעריץ, כמו פרופ׳ יולי תמיר, שהייתה שרת החינוך של ישראל, ועם יעקב הכט שהיה המקים של בית הספר הדמוקרטי הראשון בישראל, ועם פרופ׳ יורם הרפז שהוא הוגה גדול בעולם החינוך – ואנחנו עובדים יחד, מחזקים, מעודדים ומדייקים אחד את השני.

יושבים יחד על זוג בקבוקי יין אדום בציר 2017 וקדרת פטריות וערמונים ומדברים על מצב החינוך עד חצות.

כשירדתי מהבמה אתמול, ויולי לקחה אותי לצד ואמרה לי:״יהונתן, יש לנו הרבה מה ללמוד ממך!״,

ליבי הסמיק ואחז בסיפוק, הודייה והתלהבות עזה.

בקרוב ההרצאה תעלה לאתר של טד העולמית ואשתף כאן לינק כמובן, אבל אני רוצה לשתף בדבר שהיה לי הכי מרגש אתמול. הכי ריגש אותי שליאת, המדריכה שלי מהפנימייה באה לראות אותי, והייתה שם בשבילי בקהל.

פעם פעם, כשהייתי אליל רוק בן 17 בפנימייה, היה איזה קטע שהייתי יהיר כנראה, וזילזלתי באיזו בקשה שליאת ביקשה ממני אז, כנראה משהו שקשור להופעה בפנימייה.

אה כן – היא רצתה שאשיר שיר של אתניקס – BMV שחורה. זה מה שהתאים להופעה בקבלת השבת לפי ההצגה שהיא בנתה לקבוצה שלנו. ואני סירבתי בתוקף.

שאני אשיר אתניקס?! נווו וואי.

ובתוך הויכוח הסוער שהיה בנינו שם במסדרון בקבוצה, ליאת אמרה לי משפט מתנה שהולך איתי עד היום – ״אתה מוכשר. אתה יכול להגיע לגג העולם. אני יודעת את זה. אבל אתה צריך להיזהר שלא תגיע לשם ותמצא את עצמך שם לבד!״. טוב, זה היה אגרוף חזק מצידה – ובתמונה שבאה מיד לאחר מכן – הייתי על הבמה ושרתי באהבה את השיר של אתניקס בקבלת השבת. לימים הבנתי יותר ויותר את ליאת, שרצתה ללמד אותי שאתה יכול להיות מוכשר ככל שתהיה – אם לא תהיה מחובר למהות הנתינה מאורך לעולם – ההצלחה שלך תהיה שווה כקליפת השום. ליאת הייתה למצפן הפנימי הכי גדול שלי בתחילת דרכי כשהפכתי אני למדריך בפנימייה. ואתמול כשעליתי על גג העולם, לא הייתי שם לבד. והבטתי בליאת כמעט כל ההרצאה. ״תראה אותך! מהחדר האחרון במסדרון – אל הבמה הגדולה בעולם!״ קראה לעברי.

רגע בחיים. שלי ושלה.

ככה זה בחינוך. כל אות חשובה.

השאירו תגובה

אולי יעניין אותך גם..

ילדי הירח – האלבום

ילדי הירח – האלבום היה לי חלום, לאסוף ולחבר חניכים וחניכות שלי, מכל מקום בו חינכתי, הדרכתי וניהלתי לאורך 20 השנים האחרונות וליצור יחד משהו

לפוסט המלא »

הגיבור הכובש את יצרו

אני והוא. הוא ואני. וחשבתי לעצמי:״כמה טוב שיש את חג פורים,ואפשר לחגוג את מי שאנחנו לא ממש,או מי שחלמנו קצת להיות…״ והנה,אני והוא. .ביום יום

לפוסט המלא »

עוגייה של אושר

"אבל אחי, למה סטאלון ממשיך לעשות סרטים אם הם כאלה כושלים?" שאלתי את יהל אחי לפני כמה חודשים, כשיצאנו מעוד סרט של סילבסטר סטאלון, הרמבו

לפוסט המלא »

החיבוק

יום אחד הגיע למסגרת שאני מנהל תום, ילד שמבטו עמוק, יפה ועצוב. ילד בן שש בכיתה א', שהדבר הראשון שעשה כשראה אותי היה לאחוז לי

לפוסט המלא »

שפויים

ובנעוריי היו לי שני מלכי שלמה – שלמה סבא שלי, ושלמה ארצי. אבל סבא שלמה לא אהב את שלמה ארצי. ברגע של ויכוח בנינו, זרק

לפוסט המלא »