איך זה שכוכב אחד מעז

לפני 15 שנה, יהל אחי ואני הוחתמנו בחברת תקליטים על חוזה לאלבום שלנו – ״ציפורים״, ונפתחה עונת חזרות קדחתנית לסיבוב ההופעות שלנו.

באותם ימים האגו התנפח והרגשתי עננים, וכשבעיתון היה מי שכתב שאנחנו פינק פלוייד העבריים והחדשים – אני עפתי לגמרי על עצמי, עלינו ועל החיים.

את החזרות עשינו אז בחדר חזרות בתל אביב, חדר שאהבנו במיוחד בשם ״הקופסא״.

יצא ככה ורצה אלוהים, ותמיד בחזרות היה איתנו יונתן יעקובי כטכנאי הסאונד של המקום.

מהר מאוד נולדה כאן אהבה, ושמתי לב שליונתן יש כישרון ענק בכל עולמות הסאונד והמוזיקה.

כשנסגרה לנו הופעה ראשונה גדולה ב״הייניקן הבימה״ (מועדון רוק שהיה ממוקם במרתף של תאטרון הבימה) – שאלתי את יונתן אם הוא עושה סאונד גם להופעות חיות, ולא רק לחזרות. יונתן ענה לי מיד בבטחה: ״בטח שאני עושה! מה אתה גנוב?! מה זו השאלה הזאת?! ברור!!!״

ואני זוכר בראשי את התמונה בה יונתן ככה סוחב את עגלת ציוד ההגברה שלו בכיכר הבימה, ואותנו מתרגשים כל כך לקראת ההופעה הזו.

עשינו שם כמה הופעות גדולות, ואני, אני אז הייתי מאשים את כל העולם בכאביי. רוני סופרסטאר התפוצצה אז באותם ימים, ועל הבמה הייתי אומר אז שכמה באסה שאנחנו לא נראים כמו רוני סופרסטאר ושלא מקשיבים יותר לשירים שלנו. יונתן תפס אותי בצד לשיחה מאחורי הקלעים ואמר לי: ״אתה חייב להפסיק להגיד את הדברים האלה. אתה הורס לי את ההופעה בן אדם!״

הסתכלתי לו בעיניים, ונראה לי שמאז הוא שחרר אותי מלהיות מתקרבן בחיים שלי.

היה לנו עוד סיבוב הופעות ארוך, ובסופו אני ויהל התחלנו לעבוד על האלבום השני ויונתן טס לעבוד באולפנים גדולים בניו יורק.

שנים שלא נפגשנו, חוץ מהפעם ההיא שבמקרה נתקלנו זה בזה בקפה דלאל בנווה צדק, שם הייתי עוצר לפעמים לכתוב.

אחת מתובנות הקורונה היא שאת מי שאני אוהב בחיים שלי – אני צריך לשמור קרוב. להתראות יותר עם החברים שלי, לבלות יותר, לדבר יותר, ליצור יותר.

וככה מצאנו אותנו שוב יחד, יושבים מעל לבנה עם זעתר ואוקיינוס של שמן זית, וכוסות קפה בבית קפה מיוחד וקסום ביפו.

יונתן ויהונתן. אחרי כמעט עשרים שנה.

אחרי כוס הקפה השניה, ידעתי שאת המשך העבודה על האלבום החדש שאני עושה עם התלמידות והתלמידים שלי – ״ילדי הירח״, אני אעשה עם יונתן אצלו באולפן, באולפני ג׳אפה שמבנה צלבני עתיק יומין ביפו.

ליונתן יש כישרון נדיר. זו האמת. אחד למילארד הבחור.

בהקלטות האחרונות, שהקלטנו את סופיה שרה את ״מלח הדמעות״ של אביב גפן, הזמנו קבבים בוולט, וכשישבנו לאכול במטבח האולפן, יונתן הסתכל עלי, מבעד להרי הקבב, ואמר שהוא חייב לספר לי משהו.

״אתה זוכר אז, לפני 15 שנה ששאלת אותי אם אני יודע לעשות סאונד להופעות, לקראת ההופעה של יהל ושלך בהבימה ואני עניתי לך ש׳בטח! ברור!׳, ?״ שאל.

״כן, בטח שאני זוכר! עשית מדהים!״ עניתי.

״אז זהו. הגיע הזמן לגלות לך שסתם אמרתי את זה! אני לא עשיתי מעולם לפני כן סאונד להופעות! וכל כך פחדתי שתעלו עלי ושלא יצא טוב! אבל אמרתי יאללה – אני קופץ למים ועושה את זה! על החיים ועל המוות!״

צחקנו שעות על ריצפת האולפן.

ותראו, יונתן כבר הספיק במהלך השנים להיות טכנאי הבית בביתו של שלום חנוך…